ת"א 64302-05-20

תקציר

השופט דחה את הבקשה לדחיית תביעה בין שני אנשים שטענו כי היו ידועים בציבור. התביעה, שהוגשה על ידי התובע הגבר, ביקשה החזר כספים שהועברו לנתבעת, אשר לטענת התובעת הייתה הלוואה והנתבעת טענה כי מדובר במתנה. על מנת לקבוע האם לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעה, בחן השופט תחילה האם הקשר בין הצדדים מהווה ידועים בציבור, המוגדר על פי שני קריטריונים עיקריים שהוכרו בפסיקה הקודמת: חיי זוגיות וניהול משק בית משותף. השופט קבע כי הנאשם לא הביא ראיות מספיקות להוכחת שני הקריטריונים. למרות שלא הייתה מחלוקת כי הצדדים היו בקשר זוגי לסירוגין והעבירו כספים לנתבע, תקופת החיים המשותפים, על פי עדותו של הנתבע עצמו, הייתה לכל היותר עשרה חודשים, אשר השופט ראה תקופה לא מספיקה כדי להיחשב כידועים בציבור. כמו כן, לא נמצאו ראיות לחשבונות משותפים או לבעלות ברכוש משותף, שהם פרמטרים חיוניים לשיתוף פעולה כלכלי. השופט שקל גם פרמטרים נוספים כגון ילדים משותפים, פעילויות פנאי ושיתוף כלכלי ומצא כי הם אינם מעידים על ידועים בציבור. טענת הנתבעת כי הצדדים מצפים לילד משותף לא הוכחה כהריון מתוכנן, ופעילויות הפנאי המשותפות שלהם נחשבו שגרתיות עבור בני זוג שאינם ידועים בציבור. באשר לטענתו הנוספת של הנתבע כי יש לדחות את התביעה בשל שיהוי של שלוש שנים ממועד הפרידה, הבהירה השופטת כי הדבר מחייב בירור עובדתי ולכן יש להותירו להכרעת הדין בתום המשפט. בעקבות זאת קבעה השופטת כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעה והורתה לנתבע להגיש כתב הגנה, פסקה לתובעת הוצאות בסך 5,000 ₪ והעבירה את התיק לסגנית הנשיא השופטת לימור רייך להכרעת ההרכב שידון לגופו של עניין.