ע"ז 13682-06-18

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב צוואה שנכתבה על ידי אדם שנפטר, מיום 19.10.2015, בה הוריש את כל עזבונו לאחיינו ואחיו. אחיו של המנוח התנגד לצוואה, בטענה שהמנוח אינו כשיר לערוך צוואה, בשל חוסר כשירות נפשית לכאורה. המתנגד טען כי המנוח לא היה כשיר להבין את טיב מעשיו והשלכותיהם בשל ליקויים קוגניטיביים, נפשיים ופיזיים. לתמיכה בטענה זו הציג המתנגד מסמכים רפואיים ועדויות של בני משפחה. מנגד, התובעים, האחיין והאח שהורישו את העיזבון, טענו כי המנוח היה כשיר והציגו עדויות של מי שהכיר אותו. עוד ציינו כי המתנגד הוא האח היחיד שהגיש התנגדות, ועשה זאת באיחור משמעותי. זאת ועוד, טענו התובעים כי חוות דעת המומחה, התומכת בטענת המתנגד, אינה מדויקת ואין להעדיף אותה על פני עדויות ממקור ראשון. בית המשפט בחן את הראיות ופסק לטובת המתנגד. השופט מצא כי חוות דעת המומחה מבוססת ומשכנעת, למרות ניסיונות התובעים להכפיש. בנוסף, ציין השופט כי המסמכים הרפואיים ומסקנות המומחה עולים בקנה אחד עם השני ותומכים בטענה כי המנוח סבל מפגיעה קוגניטיבית. השופטת הצביעה גם על סתירות ואי התאמות בגרסאות התובעים לאירועים ולעדויות, דבר המקשה על מתן אמון בטענותיהם. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי המנוח אינו כשיר לערוך את הצוואה ולכן הצוואה מיום 19.10.2015 לא תבוצע. במקום זאת, יהיה צורך להוציא צו ירושה. בית המשפט אף הורה לאחיין (התובע 1) לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 10,000 ₪, ואילו האח (תובע 2) שמסר תצהירים סותרים, היה פטור מהוצאות אלו. לבסוף הביע השופט תקווה לאחדות בין בני המשפחה והתיר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.