רע"א 1690/14

תקציר

בהחלטה בעניין בקשת רשות ערעור אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את פסק דינו הראשוני הדוחה את בקשת המבקש למחוק את תגובת המשיב בהליך אישור תובענה ייצוגית. המבקש ביקש למחוק את התשובה בשל הימנעותו של המשיב מהמצאת מסמך ספציפי, שנטען כי אינו ניתן להשגה למרות מאמצים סבירים. בית המשפט קבע כי מאמצי המשיב, המגובים בתצהיר, מצדיקים שלא למחוק את התשובה ומאפשרים למבקש לחקור את המצהיר במהלך ההליך. תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, המופעלת לעתים קרובות בגין סנקציות פרוצדורליות כגון כשלים בגילוי מסמכים, נבחנה אך נמצאה בלתי ישימה לערעור מיידי בהתבסס על אמות מידה פרוצדורליות. בית המשפט אישר כי סמכויות שיקול הדעת שלו בנוגע לסנקציות פרוצדורליות מופעלות במשורה, ומתערב רק במקרים קיצוניים של אי ציות מכוון. חרף טענות המבקש בדבר תצהיר פגום ואי תקינות פרוצדורלית בהחלטת בית המשפט המקוצרת, הערעור נדחה. בית המשפט ציין גם חששות לגבי השפה בה השתמש המבקש בערעור, והצביע על השלכות אפשריות כגון קנסות כספיים. בנוסף, היא הדגישה את תפקידו הכפול של המבקש בתובענה הייצוגית הן כתובע והן כמייצג, והצביעה על דיון מתמשך בסוגיה זו בערכאה הנמוכה יותר.