תא"מ 38624-04-17

תקציר

פסק הדין דן בזכות לייצוג משפטי תוך הדגשת משמעותה החוקתית, בפרט בהליכים פליליים. הדיון נסוב סביב הטענה כי שירות בתי הסוהר (הנתבע) לא איפשר לתובע הכלוא, סלע, ייעוץ משפטי הולם במהלך מאסרו. בית המשפט מכיר בחשיבותה של זכות זו, מתוך הכרה בכך שהיא מבטיחה הליך הוגן ומגנה על זכויות היסוד של הנאשם. בעוד הנאשם עשה ניסיון להקל על סלע להתייעץ עם עורכי דינו, בית המשפט מוצא אותם רשלנים בכך שלא אפשרו שיחות טלפון מפוקחות עם עורכי דין. פסק הדין קובע כי לרשויות הכלא אין שיקול דעת לשלול או להגביל שיחות טלפון בין אסירים לעורכי דינם, ומדגיש כי שיחות אלה הן חלק בלתי נפרד מזכות ההיוועצות. עם זאת, בית המשפט מבהיר כי זכות ההיוועצות אינה מבטיחה גישה בלתי מוגבלת ומכיר בסמכותו של בית הסוהר להטיל הגבלות כלליות לצרכים מנהליים. בהתייחסו למקרה הנדון, מוצא בית המשפט כי הנתבעים לא מילאו את חובתם החוקית כלפי סלע, שכן לא עשו מאמצים מספיקים להקל על התייעצותו עם עורכי הדין הרשומים. עם זאת, בית המשפט מציין גם כי רשימת עורכי הדין הנרחבת של סלע, המונה כ-22 עורכי דין, סיבכה את התהליך. סלע לא הוכיח נזק ממשי כלשהו שנבע מדחיית ההתייעצויות, מלבד עוגמת נפש. כך, בית המשפט מורה לנתבעת לפצות את סלע ב-3,000 ₪ בגין נזק נפשי, אך אינו פוסק הוצאות נוספות, בהתחשב בהצלחה החלקית של התביעה ובפטור משכר טרחה של סלע. פסק דין זה מחזק את הזכות החוקתית לייצוג משפטי ומבהיר את תפקידן של שיחות הטלפון בהבטחת זכות זו, תוך הכרה במגבלות ובאתגרים המנהליים העומדים בפני רשויות הכלא.