עמ"ש 66742-08-21

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על תיקון צו ירושה בעקבות שינויים בנסיבות היורשים. בית משפט קמא קבע כי ניתן לתקן צו ירושה הן לפי סעיף 72 ובמקרים מסוימים, בנפרד, לפי סעיף 70 לחוק הרלוונטי. עם זאת, שופט הערעור חלק על פרשנות זו, בקובעו כי קיימת רק שיטת תיקון אחת, כמפורט בסעיף 72. לדברי השופט, סעיף 70 מתייחס לתקופה אחרת ומורה לנותן הצו לפרט שינויים שחלו לפני מתן הצו. הם הדגישו כי אין להקל ראש בצווים, מרגע שניתנו, כדי לשמור על עקרון הסופיות ועל מעמדו של צו הירושה. לגבי המקרה הספציפי ציינה השופטת כי לא התקיימו התנאים לתיקון לפי סעיף 72, שכן הצדדים היו מודעים לשינויים הנדונים בעת מתן צו הירושה. בית משפט קמא טען כי אי תיקון הצו יוצר אבסורד משפטי, אך שופט הערעור חלק עליו. הם הסבירו כי למרות טעות קלה בצו המקורי, לא נגרם למשיבים כל פגיעה בזכותם ליהנות מחלקם בעיזבון, כנהנים בצוואת אמם. יתר על כן, בצו המתוקן נפלו טעויות חדשות, לרבות ייעודם הבלתי הולם של המשיבים כיורשים והשמטת העובדה כי ירשו את חלקה של אמם בצוואתה. השופטת הציעה לקבל את הערעור, להחזיר את צו הירושה למתכונתו המקורית, ולהבהיר כי הביטוי "עיזבון אנונימי מאוחר" מתייחס ל"יורשים של אלמוני". עוד הוצע לחייב את המשיבים בהוצאות המערערים ובשכר טרחת עורך דין, ואילו הערבות שהופקדה על ידי המערערים תוחזר. השופט שוחט, יחד עם השופט רביד והשופט שילה, הסכימו עם פסק הדין.