ת"א 56268-09-20

תקציר

המחלוקת בין אואזיס לאלמה נסובה סביב התקנת מערכת קירוי לאולם אירועים. על פי ההסכם הראשוני, מערכת הקירוי הייתה אמורה להיות בגובה של עד 3 מטרים, וליצור חלל אחד רחב ללא עמודים, בצמוד לאולם האירועים הקיים. עם זאת, אלמה טענה כי המערכת המותקנת לא התיישרה עם הצו, שכן הגובה היה 2.75 מטרים בלבד, ועמודים הוצבו בחלל ההיקפי, כולל אחד שחסם את דלת החירום של אולם האירועים. כתוצאה מכך, אלמה ביטלה את ההסכם עם אואזיס, מה שהוביל את אואזיס לתבוע את אלמה על הפרת חוזה. בינתיים, אלמה הגישה תביעה נגדית נגד אואזיס, בטענה להפסדים כספיים משמעותיים בשל מערכת הקירוי הפגומה לכאורה, כולל ביטול אירוע. השופט בחן בקפידה את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים. נקבע כי אואזיס לא הפרה את התחייבויותיה כלפי עלמה בנוגע להתקנת מערכת הגגות. השופטת קבעה כי ההסכם הראשוני לא פירט מדידות סופיות וכי בפגישה שנערכה ב-12 בינואר 2020 בין אואזיס לנציגי עלמה סוכמו הפרטים, לרבות גובה מערכת של 2.75 מטר. באשר לדלת החירום החסומה, קבע בית המשפט כי טענותיה של עלמה הועלו בדיעבד כאמתלה להתחמק מתשלום לאואזיס וכי ניתן היה לפתור את הסוגיה בקלות. יתר על כן, השופט קבע כי עדותו של ניב מאלמה אינה אמינה ומתחמקת, מה שחיזק עוד יותר את גרסתה של אואזיס לאירועים. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת אואזיס, וחייב את אלמה לפצות את אואזיס על מלוא סכום התביעה בתוספת ריבית, שכר טרחת עורך דין והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לקיום פסק הדין. באשר לתביעתה של אלמה נגד אואזיס, דחה אותה השופט וקבע כי אין לה כל בסיס. הטענה הוגדרה כמנופחת וספקולטיבית, וביטול האירוע יוחס למגפת הקורונה ולא למערכת הגגות. כתוצאה מכך חויבה עלמה לשלם לעו"ד אואזיס שכר טרחת עורך דין בסך 60 אלף שקל. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 4.8.2022 ונחתם על ידי השופט עזריה אלקלעי.