ע"ב 5050/04

תקציר

מדובר בשתי עובדות שהגישו תביעה נגד מעסיקן לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין שנבעו מהריון. התובעות, גננות מוסמכות, החלו לעבוד בגן של הנתבעת בחודש ספטמבר 2003, בעודן בחודשי הריונן הראשונים. בינואר 2004 פוטרו שניהם, כאשר המעסיק ציין את חוסר שביעות הרצון מתפקודה של סוזי בעבודה ואת הצמצומים כסיבה לפיטוריה. התובעות טענו כי התנהלותן אינה מצדיקה פיטורים וכי הסיבה האמיתית היא אפליה בהריון. ידיעת המעסיק על ההריונות שקדמו לפיטורים, הזמן הקצר בין נודע למעסיק על ההריונות לבין הפיטורים, ותוכנו המפלה של מכתב הפיטורים של סוזי, כל אלה תמכו בטענת התובעות לאפליה בהריון. בינתיים, עדויות המעסיק הכילו סתירות ולא עמדו בבדיקה. בית המשפט פסק לטובת התובעים, קבע כי חוק שוויון הזדמנויות הופר, ופסק לכל תובע פיצוי בסך 40,000 ₪, בנוסף לנזקים כספיים אחרים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.