ת"צ 18453-10-11

תקציר

המקרה דנן בשאלה האם המשיבים, שהיא חברה ממשלתית המספקת שירותי דואר ובבעלותה חברה אחרת כחברת בת שלה, גובים תשלום מופרז ובלתי חוקי עבור שירותיהם. המבקש, שהשתמש בשירות פעמיים ושילם אגרה גבוהה יחסית, הגיש תביעה ייצוגית בשם כל הלקוחות שחויבו ביתר. השירות המדובר בודק האם רכב משועבד, דבר מקובל בעת העברת בעלות על רכב. המבקש טען כי השירות אינו אלא "הזמנת הודעה ממאגר מידע", שעל פי תקנות הדואר אמורה לעלות כ-10.90 ₪ בלבד. מנגד, המשיבים הצדיקו את המחיר הגבוה בכך שהסבירו כי השירות כולל גם ערך מוסף כגון פענוח המידע, שירות הלקוחות ועלויות התשתית. עוד ציינו כי המחיר נקבע לאחר דיון עם הרגולטור, משרד התקשורת. עם זאת, בית המשפט מצא כי תביעת המבקש אפשרית באופן סביר, שכן קיימים פערים משמעותיים בין האגרה שגבו המשיבים לבין עלות השירות בפועל, במיוחד בהשוואה לאגרה שגבתה הממשלה בגין שירות דומה. יתר על כן, האופן שבו התקשרו המשיבים עם החברה השותפה שלהם ללא הליך מכרזי מסודר תרם אף הוא לתמחור היתר. עוד הזכיר בית המשפט כי על המשיבות, בהיותה חברה ממשלתית, לגבות מחיר הוגן, במיוחד עבור לקוחות שבויים שאין להם ברירה אחרת. בסופו של דבר החליט בית המשפט לאשר את הבקשה לתביעה הייצוגית, והורה לצדדים לנסח הודעה ולקבוע מועד קדם משפט. כן נדרשו המשיבים לשלם את הוצאות המבקש ושכר טרחת עורך דין.