ת"א 32745-03-21

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך משפטי שעסק בחילופי לשון הרע בין חבר הכנסת לשעבר, שפיר, לבין בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, ברשתות החברתיות במהלך מגפת הקורונה. הסכסוך התעורר לאחר ששפיר מתח ביקורת על תמונתו של ראש הממשלה מפר את הגבלות הקורונה. בתגובה, השמיע נתניהו כמה התבטאויות מסיתות והאשים אותה בתמיכה בפדופילים, בחוסר יושר בכספי ציבור ובהתייחסויות משפילות למצבה המשפחתי. שפיר הגיש תביעת לשון הרע בדרישה לפיצויים, ואילו נתניהו טען טענה נגדית בטענה דומה ללשון הרע. בית המשפט קבע כי התבטאויות מסוימות של נתניהו אכן מהוות לשון הרע, שכן הן מייחסות השלכות פליליות חמורות ופוגעות בשמו הטוב של שפיר, מה שהוביל לפסיקת פיצויים בסך 40 אלף שקל לשפיר. עם זאת, בית המשפט לא מצא את הדברים כמהווים הטרדה מינית. לעומת זאת, התבטאויות של שפיר, הנחשבות לחלק מהשיח הפוליטי, נמצאו כנהנות מהגנה מכוח הזכות לחופש ביטוי, במיוחד נוכח מעמדו הציבורי של נתניהו. לפיכך נדחתה התביעה שכנגד. פסק הדין הדגיש את האחריות הציבורית הקשורה לחופש הביטוי והדגיש את הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין רטוריקה פוגענית בשיח הציבורי.