ת"א 1886/04

תקציר

התובע, מפיץ של חברת החלב הנתבעת, תבע פיצוי כספי לאחר שהחברה הפרה לכאורה את זכויותיו הבלעדיות להפיץ את מוצריהם באזור שהוקצה לו. התובע טען כי חברת החלב הפרה את החוזה בעל פה, פעלה בחוסר תום לב והתעשרה שלא כדין על חשבונו. לטענת התובע, החברה נטלה שלא כדין את זכויות ההפצה שלו ללא תמורה, בתגובה לסירובו למכור חלק מנקודות ההפצה שלו למקורב של אחד ממנהלי החברה. השופטת קבעה כי אמנם לתובעת אכן הייתה זכות חוזית עם אלמנטים קנייניים להפיץ את מוצרי החברה, אך מעשיה של הנתבעת נבעו משיקולים מקצועיים ולא מהטרדה אישית. השופט קיבל את העובדה שלתובע הייתה זכות למכור את זכויות ההפצה שלו למפיץ אחר, והחברה הייתה מחויבת לאפשר זאת. עם זאת, השופט מצא כי התובע היה מודע לתוכניות החברה לפצל את קו ההפצה שלו וכי הוא לא הודיע על כך לרוכשים פוטנציאליים, ולכן אינו יכול להאשים את החברה בכישלון עסקאות אלה. עוד נמצא כי החברה פעלה בחוסר תום לב בנוגע להסכמים עליהם חתם התובע עם חמישה מפיצים, שכן הם התנו את קבלת הכספים בכך שהתובע יחתום על כתב ויתור, אך הוא סירב. לתובע נפסק פיצוי בגין שווי של חמש נקודות חלוקה, שחושבו לפי 42,720 ₪ בתוספת מע"מ, וכן 484,512 ₪ בתוספת מע"מ בגין הפרת ההסכמים שנחתמו, שניהם בריבית חוקית ממועדיהם. כמו כן הורה השופט לנתבע לשלם פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 150 אלף שקל וקבע את שכר טרחת עורך הדין על סך 50 אלף שקל. חברת החלב חויבה לפצות את התובע כמפורט בפסק הדין.