ע"א 3438/24

תקציר

הערעור במקרה זה נדחה על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, שכן למערערת לא הייתה זכות לערער על ההחלטה הנדונה. החלטה זו, מיום 18.2.2024, עניינה עיון חוזר בהחלטה קודמת מיום 24.1.2023, אשר ביטלה את הליכי פשיטת הרגל של המערערת. נקבע כי החלטה מסוג זה אינה נופלת תחת הקטגוריה של "צו פשיטת רגל", ולכן רק לרשות יש זכות לערער על החלטות כאלה, כפי שנתמך בתקדימים כמו פרשות אדהם ואפללו. גם אם נדרשה הערכה מהותית, טענות המערער חסרות שחר. המערער לא עמד תחילה בתנאי הליכי פשיטת הרגל בשנת 2021, אשר חודשו בשנת 2022 לבקשתו, אך לא עמד שוב בתנאים, מה שהוביל לביטול בינואר 2023. המערערת לא הוכיחה תום לב בכך שצברה פיגורים, הזניחה את הדוחות הנדרשים ואי הגשת המסמכים המבוקשים. למרות חוסר המעש של המערערת בערעור על הביטול, החלטת פשיטת הרגל הפכה לסופית, והכספים שנצברו חולקו כדין לנושים עד ליום 12.2.2024. כתוצאה מכך, לא ניתן היה לבטל חלוקה זו או לפתוח מחדש את ההליכים. בית המשפט התייחס לתקדים אלקציצי, ממנו עולה כי המערערת יכולה לנקוט בהליכים לפי חוק חדלות פירעון. לפיכך נדחה הערעור ללא צו להוצאות, בהתחשב בהקשר הפרוצדורלי. פסק הדין ניתן ביום 30.5.2024.