ת"א 9017/06

תקציר

פסק הדין דן בחסינותו של עובד ציבור מפני תביעת לשון הרע שהגישו נגדו מבקשים שהם עובדי חברת החשמל. הטענה נובעת מהתבטאויותיו של הנתבע, דוד אסוס, אז יו"ר הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, שפורסמו בעיתון גלובס בעקבות הפסקות החשמל ביוני 2006. המדינה טענה לחסינות כלפי אסוס לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין, מה שהוביל לבקשת המבקשים לביקורת שיפוטית לפי סעיף 7ב(ג) לפקודה. שאלת המחלוקת המרכזית היא האם על בית המשפט לבחון את סבירות החלטת המדינה להעניק חסינות או לבחון את התנאים לחסינות לפי סעיף 7א(א) לפקודה. בית המשפט מצדד בעמדה הדומיננטית בפסיקה, בקובעו כי יש לבחון את סבירות ההחלטה המינהלית על פי עקרונות המשפט המינהלי. הדבר מטיל על המבקשים נטל הוכחה כבד להוכיח כי החלטת המדינה הייתה בלתי סבירה. בפסק הדין נמצא כי המבקשים לא עמדו בנטל זה. בית המשפט מקבל את עמדת המדינה כי דבריו של הנאשם לעיתונאי, אף שלא הוסמכו פורמלית, נאמרו תוך מילוי תפקידיו השלטוניים. כמו כן, נקבע כי המבקשים לא הוכיחו כי אסוס פעל מתוך כוונה לגרום נזק. לפיכך, החסינות שמעניקה המדינה נשמרת, והתביעה נגד אסוס נדחית. תחת זאת, מדינת ישראל תוחלף כנתבעת בתביעה זו. ההחלטה בהוצאות שמורה עד תום ההליך, כאשר המדינה נדרשת להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום והתיק נקבע לפברואר 2009.