ת"צ 4783-07-20

תקציר

בקשת המשיב מבקשת לדחות את בקשת המבקש לאישור תובענה ייצוגית מן הטעם שבקשה קודמת מאותה עילה נדונה באופן סופי. המבקש טען כי דחיית בקשה לאישור אינה מהווה צו בית משפט, ואילו המשיב טען כי כן. פסיקה בנושא זה טרם ניתנה על ידי בית המשפט העליון. פסק הדין במקרה הקודם שהזכיר המשיב לא בחן את הטענות לגופו של עניין, אלא אישר את הסכמת המבקש לקבל את הערעור. לכן, זה לא יכול להיחשב פסק דין מכריע. ניתן לנסח את הכלל ביחס לבקשה לאישור באופן הבא: דחיית בקשה לאישור, בהתאם לנסיבות ולעילות המנויות בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות, היא מעשה של בית המשפט. עם זאת, הדבר אינו חל כאשר פסק הדין לא הכריע בבקשה לגופה, ובקשה לאישור שהוגשה מטעם מבקש אחר שאינו קשור משפטית למבקש הקיים, היא מקרה נפרד. מאחר שפסק הדין הקודם לא בחן לגופו של עניין, והמבקש הנוכחי ובא כוחו אינם קשורים למקרה הקודם, לא ניתן לדחות את הבקשה הנוכחית לאישור על סמך צו בית משפט. המשיב חויב לשלם למבקש הוצאות בסך 5,850 ₪, ותגובת המבקש צפויה עד ליום 30.12.2020.