ע"א 268/71
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון אישר החלטה המחייבת מעסיק שנפטר לשלם פיצויי פיטורים לעובדת בשל התפטרותה הנובעת מהרעה מוחשית בתנאי עבודתה. העובדת, שעבדה במשרדם של עורכי הדין טלר וד"ר מרגוליס המנוחה, טענה להרעת התנאים לאחר שבנה של המעסיקה הצטרף למשרד ותחומי אחריותה צומצמו. בעוד טענתה לפיטורים לא התקבלה, בית הדין הסכים עם טענתה החלופית כי סביבת העבודה הורעה באופן מוחשי. המערערת טענה נגד פסק הדין, תוך שהיא מציינת עסקה בלתי חוקית לכאורה בין העובד למנוח ומטילה ספק באמינותו של העובד. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בערעורים אלה. בית המשפט החליט כי חוסר התגובה של המנוחה למכתב ההתפטרות של העובדת מרמז על הודאה שבשתיקה בטענותיה. הודגשה חשיבותה של העדות, במיוחד לאור העובדה שהבן ומנהל העיזבון לא התנגדו לה. בית הדין הכיר גם במורכבות הערכת "ההרעה המוחשית" על בסיס תפקידו של העובד והקשרו, תוך הסתייעות בפרשנויות משפטיות היסטוריות הנוגעות לתנאי העבודה. בית המשפט קבע כי ההתפטרות מוצדקת, תמך בהחלטת הפיטורים ודחה את הערעור, תוך שהוא מורה למערערת לשלם את הוצאות המשפט של המשיב.
חקיקה מקושרת
ע"א 268/71 עזבון שמחה מרגוליס נ' מינה לינדר, עליון (16.11.1972)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.