מ. מקרקעין 29-05-21

תקציר

פסק הדין דן בפרשנות תקנון הבית המשותף בנוגע לשימוש באגף המסחרי של הבניין. התובעים, בעלי דירות בבית המשותף, טענו כי מחוקי העזר משתמע איסור על הפעלת כל עסק הקשור למזון באזור המסחרי. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, בעלי חנות לממכר מוצרי צריכה, לרבות מזון ומשקאות מוגמרים, באגף המסחרי. החלטת השופט התבססה על קריאה מדוקדקת של התקנון, שלא אסר במפורש על מכירת מזון ומשקאות, ואסר רק על עסקים העוסקים בהכנה וצריכה של מזון במקום, כגון מסעדות ובתי קפה. השופט שקל גם את נסיבות יצירת התקנון ולא מצא ראיות לכוונה לאסור על חנויות מזון. זאת ועוד, תכליתו האובייקטיבית של התקנון, הבטחת דו-קיום של פעילות מגורים ומסחר בבית המשותף, תמכה בפרשנות שאדם סביר היה מבקש להשיג. לפיכך דחתה השופטת את בקשת התובעים למתן צו מניעה שיאסור על הנתבעים להפעיל את חנותם. תחת זאת, ניתנה לנתבעים הזכות לנהל חנות למכירת מוצרים מוגמרים, לרבות מזון ומשקאות, אך נצטוו להימנע ממכירת ירקות ופירות, לרבות זנים מיובשים וקפואים, בהתאם לתקנון. כמו כן חויבו התובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.