ת"ט 13119-07-14

תקציר

פסק הדין דן בגורלה של בקשה להתנגד לביצוע שטר על סך 16 מיליון שקל, ובהסדר הביניים והבקשה לצו מניעה הקשור אליו. השופט מסכם תחילה את החוקים הרלוונטיים ואת פסקי הדין הקודמים על הדרישות הדרושות לבעל דין לבקש חופשה כדי להגן על עצמו בבית המשפט. הם מדגישים כי נטל ההוכחה הוא קל ויש לתת רשות לנתבעים כל אימת שהתצהיר שלהם מצביע על הגנה תקפה, קלה ככל שתהיה. אל לו לבית המשפט לסרב לקבל רשות על סמך אמינות טענות הנתבע בשלב זה. בהתייחס למקרה הנדון, קובע השופט כי היעדר פרטים על המעשה אינו מצדיק דחיית טענות הנתבע על הסף, שכן הנתבע מודע לטענות נגדו וניתן לפתור את הסוגיה באמצעות תיקון הבקשה. לאחר מכן בוחן השופט האם טענות הנתבע מהוות הגנה תקפה או "הגנת בד". מסקנתם היא כי יש לאפשר לטענות הנתבע להתקדם, שכן הן אינן חסרות כל שחר ובית המשפט אינו יכול לקבוע את תקפותן בשלב זה. השופטת מציינת במפורש כי הטענה כי על התובע לתרום כספים נוספים להשלמת הפרויקט והטענה בדבר שווי הביטחונות שניתנו על ידי הנתבעת מצדיקות חקירה נוספת. באשר להסדר הביניים וצו המניעה הזמני, קובע השופט כי מאחר שהבקשה להתנגד לשטר אושרה, והסדר הביניים הותנה בהחלטה, יש לבטל את ההסדר ואת צו המניעה. עם זאת, הם יישארו במקומם עד 31 בדצמבר 2014, כדי למנוע דעות קדומות על אף אחד מהצדדים, וניתן יהיה להאריך אותם במידת הצורך. עוד מציינת השופטת כי בקשת התובע לכינוס נכסים זמני לא אושרה ועל שני הצדדים לפעול יחד לפתרון הסוגיה, שכן המצב הנוכחי פוגע בכל הנוגעים בדבר. לבסוף, השופט מחליט שאף צד לא יהיה אחראי להוצאות המשפט של הצד השני.