ע"א 413/85

תקציר

ערעורים אלה באים בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שהורה לצבי רוט להשתתף באחזקת חמש בנותיו הקטינות בתשלומים חודשיים בסך 61,300 ש"ח, הצמודים למדד התקף החל מינואר 1984. הן האב והן הבנות ערערו על פסק הדין. האב טען כי סכום המזונות מופרז וכי בית המשפט שינה את השיעור שהוסכם עליו בעבר בהסדר הגירושין עם גרושתו. הבנות טענו כי היה צריך לפסוק להן דמי טיפול עבור אמם. בית המשפט העליון דחה את ערעור הבנות, ע"א 413/85, וקיבל את ערעור האב, ע"א 421/85, תוך השבת הסדר המזונות הקודם כפי שאושר בהסדר הגירושין. פסק הדין הדגיש כי בעוד שהסכמי הורים אינם גוברים מטבעם על תביעות קטינים למזונות, הסדרים שאושרו על ידי בית המשפט המוקדשים אך ורק למזונות צריכים לעמוד בעינם, אלא אם כן יש ראיות לבדיקה לא מספקת. יתר על כן, בנסיבות העניין, בהן קיבלו הקטינים את מלוא דמי המזונות הנתבעים והאם השתכרה, ערעור על דמי טיפול מהווה הטרדה מיותרת. השופט מ' שמגר, יחד עם השופטים ד' לוין וא' גולדברג, הדגישו כי רק שינוי נסיבות משמעותי יכול להצדיק שינוי של הסדר המזונות הקיים, דבר שלא ניכר במקרה זה.