ע"א 34633-10-16

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהציגו הצדדים, לצד המסמכים התומכים, והוא סבור כי התבטאויותיו של המשיב כלפי המערערת אכן מהוות לשון הרע ואינן נופלות בגדר חופש הביטוי המוגן. שלושת הפרסומים המדוברים, מתאריך 29 באוגוסט 2014, 27 במרץ 2015 ו-1 במאי 2015, מכילים שפה משפילה ומשפילה, החוצה את הגבול ללשון הרע. ראויים לציון במיוחד שימושו של המשיב במונח "" לתיאור המערערת, כמו גם אמירות נוספות מהן משתמע כי המערערת טיפשה, מניפולטיבית ואף פלילית. הנסיבות וההקשר שבהם נאמרו דברים אלה, באמצעות ראיונות עם עורך עיתון שפורסמו ב"אינדקס העמק והגליל", מצביעים על ניסיון מתוכנן ומחושב לפגוע בשמו הטוב של המערער, במיוחד נוכח החזרה על אותו ביטוי בפרסומים רבים. בית המשפט מכיר אמנם בחשיבותו של חופש הביטוי, במיוחד עבור אישי ציבור, אך גם מכיר בכך שלזכות זו יש גבולות, במיוחד כאשר היא פוגעת בזולת או פוגעת בזכות היסוד שלהם לשם טוב. מבחן הסבירות, במקרה זה, מוביל למסקנה כי מאזין סביר היה מפרש את הפרסומים כלשון הרע. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שיכריע בטענות המשיב וידון בשאלת הפיצויים.