פ"א 11392-06-14

תקציר

המערער בנה בית ללא ההיתר הנדרש והועמד לדין בגין עבירה והפרת צו הפסקת עבודה. הם טענו כי המצב התכנוני מורכב וכי אין להם ברירה אלא לבנות ללא היתר. בעוד שבית משפט קמא הכיר בנסיבות אלה, בית המשפט לערעורים מצא כי הנסיבות אינן מצדיקות קנס סמלי בלבד. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא וסברה כי המצב אינו מצדיק התערבות בעונש, למעט הכפלת האגרה, שערכאת הערעור סברה כי אינה צודקת בהתחשב בנסיבות. המצב התכנוני בכפר כמאנה היה מורכב וניתן היה להגיש בקשות להיתרים רק החל מיוני 2013. המערערת גם לא הגישה בקשה להיתר, דבר ששיקף באופן שלילי את טענתם. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים במקרים דומים בעניין קמאנה, שעניינם קנסות של כ-24,000 עד 36,000 ₪, ועונשו של המערער צריך להיות בקצה העליון של טווח זה בהתחשב בחומרת העבירה שלו. הקנס שהטיל בית משפט קמא, יחד עם מרכיבים נוספים של העונש, היה סביר ועולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות. עם זאת, בית המשפט לערעורים ביטל את רכיב כפל האגרה והורה למערערת לשלם רק את האגרה שנקבעה על ידי בית משפט קמא. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם, והמערער התבקש להגיש בקשה מיידית להיתר. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים.