בג"צ 236/70

תקציר

העותרים ביקשו מראש עיריית פתח תקווה רישיון להפעלת חנות פירות וירקות לפי חוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968, בקשה שנשללה בשל החלטת ועדת התכנון של העיר להגביל חנויות ירקות חדשות ברחובות מרכז העיר. הוועדה התכוונה לתקן את תכנית המתאר כך שתכלול הגבלות אלה, אך רק פרסמה הודעה על השינוי; התיקון טרם הופקד. בית המשפט העליון פסק לטובת העותרים בקובעו כי שיקול דעתה של רשות רישוי חייב לדבוק בחוק וכי שיקולים תכנוניים לבדם אינם מהווים הצדקה מספקת לסירוב. לראש העיר, כרשות הרישוי, לא היה בסיס חוקי לשלילת הרישיון, שכן שינוי התוכנית לא הגיע לשלב ההפקדה. כמו כן, חוק רישוי עסקים מגביל את עילות הסירוב לאלו הקבועות בחוק, וחוקי התכנון הקיימים אינם מגבילים את מתן הרישיונות לחנות המדוברת. בית המשפט הדגיש כי על הרשויות לפעול בהקדם בהתאם לחוק וכי העותרים זכאים ליהנות מהמצב הקיים, מה גם ששינוי התוכנית טרם גובש סופית. צו המניעה הפך למוחלט, והמשיבים חויבו בהוצאות העותרים.