ע"פ 1449/15

תקציר

המערער הורשע בביצוע תשעה מעשי שוד וניסיון שוד אחד בבנקים שונים בצפון במשך ארבעה חודשים. שיטתו הייתה עקבית, וכללה שימוש בשטרות כדי לאיים על פקידי הבנק תוך חבישת מצחייה ומשקפי שמש. הוא נידון על ידי בית המשפט המחוזי ל-8.5 שנות מאסר בגין עבירות אלה. הערעור מתייחס לגזר הדין בלבד, כאשר המערער טוען כי הוא מוגזם. אולם בית הדין לערעורים חולק על כך ודוחה את הערעור. היא קובעת כי עונשו של בית המשפט המחוזי היה סביר ומידתי ביחס לעבירות, במיוחד בהתחשב באופי המתוכנן מראש והשיטתי של עבירות המערער. בית המשפט מציין כי קשיים כלכליים אינם מצדיקים התנהגות פלילית כזו וכי נסיבותיו של המערער נשקלו כראוי בפסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר. ערכאת הערעור מכירה אמנם בצעדיו החיוביים של המערער לקראת השיקום, אך מדגישה כי אין בהם כדי להצדיק הקלה בעונשו, במיוחד בהתחשב בחומרת פשעיו ובצורך בהרתעה כללית. לפיכך, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי עומד בעינו.