ת"א 109/94

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגישו התאחדות הסטודנטים בישראל ושלושה סטודנטים בודדים נגד האוניברסיטה העברית בירושלים. התובעים תבעו את האוניברסיטה על כך שלא מנעה שביתת סגל אקדמי שנמשכה 75 ימים בשנת הלימודים 1993-1994, בטענה להפרת חוזה, הפרת חובת זהירות והפרת כללי המשפט הציבורי. השביתה מנעה מהאוניברסיטה לקיים לימודים אקדמיים סדירים וגרמה למצוקה משמעותית לסטודנטים. הסטודנטים דרשו פיצויים ופסק דין הצהרתי. בית המשפט הכיר בהליך כתובענה ייצוגית המייצגת את כלל הסטודנטים באוניברסיטה. פסק הדין דן בפירוט בהשתלשלות האירועים שהובילה לשביתה ובתגובת האוניברסיטה. הוא בוחן את היחסים המשפטיים בין האוניברסיטה, הסטודנטים ועובדיה, בהתחשב בהשלכות השביתה על דיני העבודה, דיני החוזים והמשפט הציבורי. בנושא דיני העבודה קבע בית הדין כי השביתה לא הייתה מוגנת עד ליום 5.2.94, שכן היא הפרה את הסכמי השכר הקיבוציים בין האוניברסיטאות לסגל האקדמי. עם זאת, צוין כי קבלת צו מניעה מבית המשפט להפסקת השביתה אינה פתרון מובטח וכרוכה בשיקולים מורכבים. החלטת האוניברסיטה שלא לפנות לבית הדין לעבודה הייתה סבירה, שכן חובתה לאזן בין האינטרסים של הסטודנטים והעובדים כאחד. באשר לדיני החוזים, קבע בית המשפט כי לוח הלימודים הוא חלק מהחוזה בין האוניברסיטה לתלמידיה. עם זאת, החוזה כלל סעיף המאפשר לאוניברסיטה לשנות את התאריכים באופן חד צדדי. בעוד סעיף זה היה מפלה, בית המשפט שינה אותו כדי לדרוש הצדקה וסבירות לכל שינוי, כדי להבטיח את זכויות התלמידים נשמרות. בהקשר של המשפט הציבורי הכיר בית המשפט בחובתה של האוניברסיטה לפעול בתום לב ובשיקולים לגיטימיים. היא מצאה כי פעולות האוניברסיטה במהלך השביתה, לרבות החלטתה שלא להגיע לבית המשפט, היו סבירות ונעשו לטובת כל הצדדים המעורבים. בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה, וקבע כי האוניברסיטה לא הפרה את החוזה שלה עם הסטודנטים ולא הפרה את חובת הזהירות שלה. עוד נמצא כי פעולות האוניברסיטה היו סבירות ותואמות את דרישות המשפט הציבורי. פסק הדין הדגיש את מורכבותם של יחסי האוניברסיטה ואת מאמציה לאזן בין האינטרסים השונים שהיו מעורבים במהלך השביתה. האוניברסיטה לא הייתה חייבת לפנות לבית הדין לעבודה, ופעולותיה היו בגדר הסבירות. כמו כן, החליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בהתחשב בגופן החלקי של תביעות הסטודנטים ובקושי הנוסף והמיותר שייגרם להם.