ה"פ 15472-11-08

תקציר

המחלוקת נסובה סביב תנאי הרכישה של חלקת קרקע, כאשר המבקש טוען כי יש לחזור לתנאים שהיו נהוגים לפני ביטול החלטה 737 מסוימת, ואילו מינהל מקרקעי ישראל (המינהל) גורס כי יש להחיל את התנאים הנוכחיים. המבקש, שהגיש ערעור על הקצאת הקרקע בשנת 1997 – עת החלטה 737 עדיין הייתה בתוקף – טען כי זכויותיו לרכישת הקרקע צריכות להיקבע על פי הדינים הקיימים בעת הגשת בקשתו, ולא בתום ההתדיינות הארוכה שהתפתחה בעקבותיה. בית המשפט מצדד במבקש וקובע כי יש לבחון את זכאותו על פי הנסיבות בעת מתן פסק הדין הראשוני, ולא על פי הנסיבות בעת מתן פסק הדין הסופי או לאחריו. נסיבותיו הייחודיות של מקרה זה, המאופיינות בהתדיינות משפטית ממושכת ובסכסוך בין המבקש לבין המושב, הופכות את התעקשות המינהל על התנאים הפורמליים של החלטה 737 לבלתי נסבלת. יתר על כן, לא יהיה זה צודק להפחית את חלקו של המבקש בשל התמשכות ההליך המשפטי. בית המשפט אף מבחין מקרה זה מפסקי דין קודמים עליהם מסתמך המינהל, ומדגיש כי תביעת המבקש הוגשה שנים לפני ביטול החלטה 737. אשר על כן, בית המשפט פוסק לטובת המבקש, ומעניק סעד הצהרתי המזכה אותו לרכוש את החלקה מכוח תנאי החלטה 737. המינהל רשאי לדרוש מהמבקש ומגורמים אחרים להגיש טפסים רלוונטיים בתוך 30 יום, והוא יישא בהוצאות המשפט של המבקש.