בר"ע 975/09

תקציר

במקרה דנן, לאחר בחינת הטענות שהוצגו, נקבע כי הבקשה תיחשב כאילו ניתנה רשות והוגש ערר. הוחלט לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא ולקבוע כי התנגדות המשיב תיבחן בבית משפט השלום בירושלים. החלטה זו הונחה על ידי כללים ספציפיים בנוגע לביצוע פסקי דין בישראל. על פי חוק ההוצאה לפועל, הזוכה בפסק דין יכול לבחור כל לשכת הוצאה לפועל, תוך שימת דגש על נוחותו, שכן כבר יש ברשותו פסק דין לטובתו. בתביעות בסכום קצוב ניתן להגיש התנגדויות ללשכת ההוצאה לפועל שנבחרה על ידי התובע או ללשכת ההוצאה לפועל הסמוכה לבית המשפט בעל הסמכות המתאימה. פסיקות בית משפט השלום חלוקות בשאלה האם נתבע יכול לערער על סמכות שיפוט לאחר הגשת התנגדות, אך הדעה הרווחת, הנתמכת בהחלטה זו, היא כי בהגשת התנגדות בלשכה שנבחרה על ידי התובע, הנתבע מוותר על כל זכות ערעור על סמכות שיפוט מקומית. מסקנה זו מתיישבת עם השפה הרגולטורית וכוונת המחוקק, תוך מתן עדיפות ליעילות והימנעות משינויים שיפוטיים מיותרים. במקרה דנן, המבקשת הגישה בקשה להוצאה לפועל בירושלים, והמשיב, בכך שבחר להתנגד שם, ויתר על יכולתה לערער על סמכות השיפוט, ובכך חיזק את העובדה שהדיון יתנהל בירושלים. משכך, בוטלה החלטת בית משפט קמא והורה על הטיפול בהתנגדות בבית משפט השלום בירושלים, כאשר המשיב נדרש לשאת בהוצאות המשפט של המבקש בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. העתקים מפסק הדין יופצו ליועצים משפטיים, בסימן שהחלטת בית המשפט נכנסה לתוקף באופן מיידי בהיעדרם של הצדדים.