עמ"ה 1009/05

תקציר

מדובר ברב פרטי שעורך חופות ומשגיח על כשרות במסעדות, ומערער על החלטת רשויות המס לחייב אותו במס הכנסה ובמס ערך מוסף בגין תשלומים שהתקבלו עבור עריכת חופות בין השנים 1995 ל-2002. הרב טוען כי מדיניות רשויות המס הייתה לפטור תשלומים כאלה ממס, והוא מסתמך על כך שרבנים אחרים לא חויבו במס מאותה סיבה. הוא מבקש מבית המשפט להורות לרשויות המס לחשוף מסמכים הנוגעים למשא ומתן והסדרים עם רבנים אחרים שיתמכו בטענתו. עם זאת, רשויות המס מכחישות מדיניות זו וטוענות כי כל מקרה מס מטופל לגופו. בית המשפט פסק לטובת רשויות המס וקבע כי טענות הרב חסרות ראיות קונקרטיות, ומכתבי רבנים אחרים שהוגשו אינם מהווים הוכחה מספקת. כמו כן, הדגיש בית המשפט את הזכות לפרטיות ולהגנה על מידע עסקי של נישומים אחרים שהסדרי המס שלהם עלולים להיחשף. השופט הגיע למסקנה כי בקשת הרב לגילוי מסמכים נעדרת הצדקה מוצקה ולא ניתן לבסס אותה על טענות גרידא. בנוסף, מצא בית המשפט כי רשות המסים הבהירה די הצורך את עמדתה באשר לחבות המס של הכנסה זו וכי חוות הדעת והמכתבים שהופצו לרבנות הוכיחו כי מדיניות המשיב נותרה עקבית. הבקשה לגילוי מסמכים נדחתה, והרב חויב לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של רשויות המס.