ע"א 34778-06-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, בשל החמצת מועד. ההחלטה מתבססת על תקנות סדר הדין האזרחי, שנועדו ליצור ודאות ויעילות פרוצדורלית, ולמנוע החלטות שרירותיות ועיכובים. על פי תקנות אלה, לבית המשפט שיקול דעת להאריך מועדים מטעמים מיוחדים. פסיקה קודמת קבעה כי ככל שהשיהוי ארוך יותר, כך קטן הסיכוי שבית המשפט יקבל את הבקשה. במקרה זה, החמיץ המבקש את המועד האחרון להגשת ערעור על החלטה שהתקבלה ביום 7.3.2021. המבקש טען כי הבקשה להארכה הוגשה ביום 21.4.2021, אך הדבר לא נתמך בראיות כלשהן, ומועד ההגשה בפועל נקבע ליום 15.6.2021. עורך דינו של המבקש עיין גם בהחלטה מיום 8.3.2021, המאשרת עוד כי בקשת ההארכה הוגשה לאחר המועד האחרון הרגולטורי. בית המשפט גם לא מצא כל הצדקה בנימוקי המבקש לשיהוי וכי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכוונתו לפנות למשיב. זאת ועוד, המבקש ניסה בעבר לבטל את פסק הדין בבית משפט קמא, אשר נדחה, והדבר נתפס כניסיון להאריך באופן מלאכותי את המועד האחרון לערעור. בסופו של דבר החליט הרשם כי אין נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המועד, והבקשה להארכת מועד נדחתה, ללא דיון. הן ההחלטה בבקשה להארכת מועד והן הבקשה לעיכוב ביצוע נעשו בסמכות השופט.