ע"א 6277/95

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין בעלות על דירה. המערערת טענה כי הבעלים המנוח, מר אנג'ליק עקיבא, התכוון לתת להם את הדירה במתנה עוד בחייו, אך בית המשפט המחוזי דחה טענה זו. בית המשפט העליון פסק גם נגד המערער, ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת בית המשפט העליון, המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שכוונתו של עקיבא הייתה להעניק להם את הדירה במתנה לפני מותו, שאם לא כן, המתנה תיחשב כבטלה לפי סעיף 8(ב) לחוק הירושה. הראיות שהוצגו, לרבות מסמכים הקשורים למתנה ועדויות עדים, לא שכנעו את בית המשפט כי המתנה נועדה להיכנס לתוקף באופן מיידי. בנוסף, התנהגותו של המערער לא דמתה לזו של בעלים, שכן הם לא דרשו דמי שכירות ולא נהגו כך כלפי דייר מוגן המתגורר בדירה. בית המשפט הדגיש את הבחינה המדוקדקת המופעלת בעת הכרעה בתביעות נגד עיזבון, והסברה של המערערת לאי רישום הערת אזהרה הותיר שאלות רבות ללא מענה. השופט ח' אריאל הסכים עם הכרעת הדין אך אף קבע כי הוכחה ברורה של כוונה להעניק רכוש במתנה במהלך חייו של המנוח יכולה לשמש ראיה תקפה, גם אל מול דרישות מחמירות.