LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 44387-11-19

גזר דין שלום באר שבע

📋
מספר הליך44387-11-19
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך3 באפריל 2023
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. תומר פרץ
👨‍⚖️
שופטיםיניב בן הרוש

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע והרשעה:** הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת **ניסיון החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית**, עבירה על סעיפי 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, בשילוב עם סעיף 25 לחוק העונשין. האירוע התרחש בבית הסוהר "אלה", שם ניסה הנאשם להחזיק בבגדיו סם מסוג בופרנורפין במשקל 10.19 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הסדר טיעון:** ההרשעה התבססה על הסדר טיעון. במסגרת זו, המאשימה עתרה לעונש של 9 חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצו בעבודות שירות, והפעלת מאסר מותנה קיים. הסנגור טען באופן חופשי. הסדר טיעון זה משקף איזון בין רצון להכרעת דין מהירה לבין שמירה על זכויות הנאשם, תוך התחשבות בנסיבות המקרה. 2. **ערכים מוגנים בעבירות סמים:** בית המשפט מדגיש את חומרתן הרבה של עבירות סמים ואת הפגיעה הנרחבת בערכים מוגנים. ערכים אלו כוללים, בין היתר, את בריאות הציבור, ביטחון הציבור (בשל הקשר בין סמים לפשיעה), וכן את בריאותו ונפשו של המשתמש. הנזק לחברה מועצם עקב עלויות הטיפול הרפואי והחברתי הנדרשות. (פסקה 8). 3. **החמרת הענישה בהחדרת סמים לבית סוהר:** נקודה מרכזית בפסק הדין היא החומרה המוגברת המיוחסת לעבירות סמים המבוצעות **בתוך בית סוהר**. בית המשפט מציין כי עבירות מסוג זה פוגעות בניהול התקין של בית הסוהר, מגבירות פשיעה ואלימות בין כותלי הכלא, ויוצרות היררכיות של כוח ושימוש בסמים כאמצעי השפעה. לא בכדי, הפסיקה נוטה להחמיר בענישה במקרים אלו. (פסקה 9). 4. **מתחם ענישה:** בית המשפט קבע מתחם ענישה ראוי לעבירות מסוג זה, שנע בין 6 חודשים ל-18 חודשי מאסר, בצירוף קנס ומאסר על תנאי. קביעת המתחם מתבססת על שקלול הערכים המוגנים שנפגעו, מידת הפגיעה, ונסיבות ביצוע העבירה. (פסקה 17). 5. **מדיניות ענישה נוהגת:** בית המשפט בוחן פסיקות קודמות (רע"פ 4144/15, רע"פ 10361/08, רע"פ 8707/06, עפ"ג 5894-09-21) במקרים דומים של החדרת סמים או ניסיון החזקה שלא לצריכה עצמית, חלקן בהקשר של בית סוהר. הדבר משמש בסיס להערכת חומרת העבירה ולקביעת מתחם הענישה. 6. **סטייה ממתחם העונש:** בית המשפט מדגיש כי סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם מחייבת הצגת ראיות להליך שיקומי משמעותי. במקרה זה, הנאשם לא ביקש תסקיר ולא הציג ראיות כאלו, ולכן לא נמצא טעם לסטייה מהמתחם. (פסקה 18). 7. **שיקולים לקביעת העונש ההולם בתוך המתחם:** * **לחומרה:** * עבר פלילי הכולל 4 הרשעות בעבירות סמים ואלימות, וריצוי מאסרים קודמים. * ביצוע העבירה בעת ריצוי מאסר על תנאי. * אי נטילת חלק בהליך טיפולי או שיקומי. * גיל הנאשם אינו מצדיק התחשבות מיוחדת. * **לקולה:** * חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות. * קבלת אחריות והודאה. * השתלבות חלקית בטיפול התמכוריות (תחילת 2021). * קיום אורח חיים יציב כיום (אב עובד). * טענת הסנגור לגבי שיהוי בהגשת כתב האישום (נדחתה על ידי בית המשפט באופן חלקי, אך כן נלקחה בחשבון במידת מה). 8. **הפעלת מאסר מותנה:** * **כלל ההפעלה:** הלכה היא שמאסר על תנאי יופעל, למעט במקרים חריגים המובילים לתוצאה בלתי צודקת. (פסקה 22). * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט לא מצא טעם להאריך את המאסר המותנה, תוך התחשבות בעברו הפלילי ואי ההירתמות להליך טיפולי. (פסקה 23). * **אופן הפעלה:** למרות שהכלל הוא הפעלה במצטבר, בית המשפט פעל לפי עמדת המאשימה והורה על הפעלת המאסר המותנה **בחופף** לעונש המאסר העיקרי. זאת, על מנת להימנע מהחמרת העונש מעבר לעמדת המאשימה, אך עדיין להשיג את אפקט ההרתעה. (פסקה 24). **חידושים משפטיים (או דגשים בולטים):** 1. **התמודדות עם שיהוי:** בית המשפט מתייחס לטענת הסנגור לגבי שיהוי בהגשת כתב האישום. למרות שלא קיבל את הטענה במלואה, הוא בחן את השפעת השיהוי על זכויות הנאשם, תוך קביעה כי במקרה זה הפגיעה היא תיאורטית ולא הוכיחה פגיעה ממשית בזכות. ניתן לראות בכך ניסיון לאזן בין זכות הנאשם להליך מהיר לבין שיקולים אחרים של המאשימה (כגון המתנה לחוות דעת). (פסקה 20.ו). 2. **עבודות שירות כתחליף למאסר בפועל:** העונש העיקרי שנגזר הוא 9 חודשי מאסר בפועל, שירוצו **על דרך עבודות שירות**. שימוש בעבודות שירות כתחליף למאסר בפועל, במיוחד בעבירות סמים, מעיד על גישה שמבקשת לאפשר שיקום ולהימנע מהרחקת הנאשם מהחברה לתקופות ממושכות, תוך שמירה על פגיעה מופחתת בערכים המוגנים (במסגרת ההסדר). 3. **הפעלת מאסר מותנה בחופף:** ההחלטה להפעיל את המאסר המותנה בחופף, למרות שהנאשם נושא עבר פלילי, מבטאת גמישות שיפוטית, תוך התחשבות בהסכמת הצדדים ובשאיפה שלא להחמיר את העונש מעבר למוסכם, גם כאשר ניתן היה לשקול הפעלה מצטברת. 4. **דגש על "ניסיון":** אף שהעבירה היא "ניסיון", בית המשפט התייחס אליה כאל עבירה ברף הבינוני-גבוה, ובפרט בהקשר של החדרת סמים לבית סוהר, מה שמצביע על כך שגם ניסיון, במיוחד בנסיבות מחמירות, זוכה ליחס מחמיר. (פסקה 10). **סיכום:** גזר הדין משקף גישה מחמירה יחסית לעבירות סמים, ובפרט לאלו המבוצעות בהקשר של בית סוהר. הוא מדגיש את הצורך להגן על ערכים מוגנים מגוונים, תוך שקלול נסיבותיו האישיות של הנאשם, עברו הפלילי, והנסיבות הספציפיות של ביצוע העבירה. השימוש בהסדר טיעון, מתן עונש על דרך עבודות שירות, והפעלת מאסר מותנה בחופף, מעידים על ניסיון לאזן בין הצורך להעניש לבין האפשרות לשיקום, תוך התחשבות בהסכמות הצדדים.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת הסמים המסוכנים

ת"פ 44387-11-19 מדינת ישראל נ. תומר פרץ, שלום (3.4.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית