ס"ע 40846-01-11

תקציר

עיקר המחלוקת בפסק דין זה נסובה סביב הליך הפיטורים של התובעת, שטענה כי הסכם העסקתם היה לתקופה קצובה של 12 חודשים, בניגוד לטענת הנתבעת כי בהסכם לא הייתה תקופה קצובה. בית הדין מצא כי חוזה העבודה, שלא היה לו מועד סיום, היה פתוח ולא חייב את הנתבעת להעסיק את התובע לתקופה קצובה. כמו כן, הנתבעת נדרשה למסור הודעה מוקדמת לפיטורים אך לא עשתה כן, וכתוצאה מכך חויבה בפיצוי בסך 20,446 ₪, שכרו החודשי של התובע. בית הדין פסק לטובת התובעת גם בעניין היעדר שימוע לפני פיטורים, ופסק פיצוי נוסף בסך 20,446 ₪. עם זאת, השופטת דחתה את טענות התובע בנוגע לשמועות לשון הרע וזכאות לדמי הבראה וביגוד, ולא מצאה כל ראיה לפרסום או זכות לתשלומים אלה. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 40,892 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 4,000 ₪, הן בהפרשי הצמדה והן בריבית שנצברה מיולי 2009. פסק הדין גם העניק לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.