ע"א 1490/23

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי התלוי ועומד בערעור. נפתח בקביעה כי הגשת ערעור אינה מעכבת בדרך כלל את ביצוע פסק הדין, אלא אם כן המערער מוכיח באופן משכנע סיכויי הצלחה גבוהים וכי ביצוע מיידי יגרום נזק בלתי הפיך. בית המשפט בוחן במיוחד את מאזן הנוחות, תוך התמקדות בערבות שעל המערערים להפקיד למימון מנגנון פיצוי בתובענה ייצוגית. בית המשפט מוצא לנכון שיהוי חלקי, המחייב את המערערים להפקיד 500,000 ₪ במקום מלוא מיליון ש"ח, שכן הטלת מלוא הסכום עלולה לגרום למצוקה כספית משמעותית ואין צורך מיידי בכספים. לעומת זאת, בקשות לדחיית תשלומי שכר, אגרות והוצאות נדחות בשל סכומם הנמוך והצורך בייצוג משפטי מתמשך לאורך כל הליך הערעור. כך, למעט השהייה החלקית בפיקדון הערבות, שאר פסק הדין נותר בתוקפו. כתוצאה מכך, צו מניעה זמני שהוצא בעבר מבוטל, ולא נקבעו הוצאות נוספות. ההחלטה משקפת גישה מאוזנת העונה על צרכי שני הצדדים תוך הקפדה על עמידה בנורמות פרוצדורליות.