רע"א 3273/15

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על גילוי מסמכים מהליכים משפטיים בין שני צדדים. המשיב ביקש גישה למסמכים מחמישה תיקים שונים בבית המשפט שבהם היו מעורבים המבקשים, ובפרט חברת הדואר. בעוד שהמבקשים הסכימו לחשוף מסמכים מתיק אחד, הם סירבו לעשות זאת עבור ארבעת האחרים. העניין הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שהורה למבקשים למסור את המסמכים המבוקשים מבלי לעיין בהם. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו. הנשיא א' גרוניס נעתר לבקשתם, תוך שהוא מכיר בכך שהחלטת בית משפט קמא רחבה מדי וכי לא ניתנה למבקשים הזדמנות הוגנת לטעון את טענותיהם. גרוניס הורה לבית המשפט קמא לעיין במסמכים שבמחלוקת ולקבוע את הרלוונטיות שלהם בטרם יורה על גילוים. בעקבות פסק דין זה הורה בית משפט קמא למשיבים לתקן את בקשתם ופירט אילו מסמכים ביקשו. לאחר מכן הורה בית המשפט למבקשים לשתף מסמכים משני מקרים, אך סירב לעיין בהם תחילה, שלטענת המבקשים מכילים מידע לא רלוונטי וסודות מסחריים. המשיב טען כי החלטת בית משפט קמא הייתה סבירה, ואילו המבקשים טענו כי בית המשפט התעלם מהנחיות הנשיא. השופטת ש' אלמגור נעתרה לבקשת רשות הערעור, וציינה כי היה על בית משפט קמא למלא אחר הנחיותיה המפורשות של הנשיאה לעיין בכל המסמכים שבמחלוקת. אלמגור קיבלה את הערעור וקבעה כי על בית המשפט קמא לבחון את כל המסמכים שגילוים התבקש, בהתחשב ברלוונטיות שלהם ובסודות מסחריים שהם עשויים להכיל, בהתאם לפסק דינה של הנשיאה. עם זאת, היא אף עודדה את המבקשים לשקול את העברת המסמכים למשיב, תוך שמירת הזכות לטעון לאי רלוונטיות ככל שיתעורר הצורך בעתיד, כדי לייעל את ההליך העיקרי. ההחלטה התקבלה ללא כל צו באשר לעלויות.