ת"א 1169/97

תקציר

התובע, תושב קלקיליה שבגדה המערבית, עבד במאפייה של הנתבעת בהתנחלות ישראלית. ידה הימנית נקטעה בתאונה עם מכונת בצק במאפייה. היא תבעה את הנתבע הישראלי על רשלנות. השאלות המשפטיות העיקריות היו: (1) איזה דין חל, ישראלי או ירדני, (2) מי היה המעביד, הנתבע או צד שלישי, ו-(3) היקף הנזק. בית המשפט קבע כי הדין הישראלי חל שכן הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר למקרה. הנתבעת הייתה המעסיקה ולא הדריכה את התובעת כראוי ושמירה על סביבת עבודה בטוחה, ולפיכך הייתה אחראית לרשלנות. חברת ים סוף, אשר מכרה את המכונה לנתבע, לא נשאה באחריות שכן הנתבע היה הבעלים והמפעיל בעת התאונה. הנזקים כללו נכות רפואית ותפקודית, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, סיוע מצדדים שלישיים והוצאות נסיעה וניידות. לתובע נפסק 400,000 ש"ח בגין כאב וסבל, הפסד עבר שחושב לפי 3,000 ש"ח לחודש מיום התאונה ועד אוקטובר 2001 והפסד השתכרות עתידי בסך 400,000 ש"ח. סכומים אחרים נפסקו עבור הוצאות רפואיות, סיוע מצדדים שלישיים והוצאות נסיעה וניידות, בעבר ובעתיד. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הודעות לטובת צדדים שלישיים נדחו.