חע"מ 5037/04

תקציר

גזר הדין מזכה את נאשמים 2 ו-3 מכל אשמה, לרבות הפרת צווי הפסקת עבודה מנהליים ושיפוטיים, תוך זיכוי חלקי של נאשם מספר 1. נאשם 1 זוכה מהפרת צו הפסקת העבודה המנהלי אך הורשע בהפרת צו הפסקת עבודה שיפוטי וכן בעבירות בנייה ושימוש. התביעה לא הצליחה להוכיח די הצורך כי צו הפסקת העבודה המנהלי נמסר למי מהנאשמים. בעוד שלנאשם מס' 1 היה ידע על צו הפסקת העבודה השיפוטי, האחרים לא ידעו, והצו לא כוון אליהם. אשר לעבירות הבנייה והשימוש, לא הצליח נאשם 1, אשר הודה במיוחס לו, להוכיח את טענת ההגנה שלו לפי סעיף 208(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. הוא לא הפגין די הצורך חוסר ידיעה, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירות. בתוך כך, הודו נאשמים 2 ו-3 בעבירות הבנייה והשימוש, והתביעה הוכיחה די הצורך אישומים אלה. פסק הדין מסתיים בהדגשת חשיבות אכיפת תקנות התכנון והבנייה, במיוחד בהיעדר היתרי בנייה תקפים.