ע"א 4607/92

תקציר

בעקבות תביעת דיבה הוגש ערעור בדרישה לפיצוי מוגדל שפסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע למערערת, שהושמצה בכתבה שפורסמה בעיתון. המאמר המדובר פירט את מאבקה של אישה להכרה בזהותה היהודית על ידי בית הדין הרבני, וביקר בחריפות את המערער, עובד בית המשפט, על חלקו בטיפול בה. בית המשפט המחוזי אמנם קבע כי הביקורת חריפה אך מותרת במידה רבה, אך קבע כי קטע אחד אינו סביר ופסק למערער 5,000 ₪. ערכאת הערעור הסכימה כי הביקורת מוצדקת במידה רבה, שכן המערער נושא בתפקיד ציבורי והביקורת הופנתה כלפי התנהלותו הציבורית. בית המשפט אישר את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר באשר לנכונות החומר העובדתי שהוצג בכתבה. עם זאת, ערכאת הערעור הלין על תיאורו הפיזי של המערער בכתבה, ומצאה אותו משפיל ומעורר אסוציאציות שליליות. בית המשפט דחה גם את נימוקיו של בית המשפט המחוזי כי שמו הטוב של המערער בחוגיו לא נפגע, והדגיש כי נזקי לשון הרע אינם מוגבלים לחוגים ספציפיים. השופטת ט' שטרסברג-כהן הציעה לקבל את הערעור, להגדיל את הפיצוי ל-25,000 ₪ ולפסוק למערער הוצאות בשתי הערכאות. הצעתו של השופט התקבלה, וההחלטה התקבלה פה אחד.