ב"ל 33297-01-20

תקציר

עניינו של הערעור בחולקתה של המערערת על קביעת גודל הרכב שקבעה ועדת גודל הרכב של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. תפקידה של הוועדה הוא לקבוע מהו הרכב המתאים לאנשים המוגבלים בניידות, בהתאם למצבם הגופני והבריאותי וכן בהתאם למגבלות הנהיגה. המערער, בעל שיעור נכות ניידות בשיעור של 80%, ערער על החלטת הוועדה להציע לו רכב שברולט אקווניקס בנפח 1,500 סמ"ק, בטענה כי תלונותיו על אי הנוחות לא טופלו וכי ההחלטה אינה מנומקת. לאחר בחינת הטיעונים והמסמכים שהוגשו, קיבל בית המשפט את הערעור. נמצא כי בניגוד לפסק דין סברי, עליו הסתמכה הוועדה, ועדת ההשגה לא ערכה בדיקה מקיפה של מצבו הרפואי של המערער ולא העריכה את אופן כניסתו ויציאתו מהרכב. כמו כן, הוועדה לא בחנה אותו ברכב ולא שקלה אפשרויות אחרות. בית המשפט השתכנע מעדותו של המערער שהדגישה את השימוש היומיומי שלו ברכב ואת הקשיים הממשיים שעמדו בפניו לאחר עשור, שהשפיעו על חייו ומשלח ידו. נראה כי החלטת הוועדה חרגה מההסכם המאשר, נעדרה סבירות וניתנה באופן פסול. לפיכך, הורה בית המשפט להחזיר את עניינו של המערער לוועדת ההתנגדויות לגודל הרכב, בהרכב חדש, לבחינה מחודשת הכוללת הערכה גופנית יסודית של צרכיו. למערער הזכות לרכוש כל רכב שיעדיף ויידרש רק לכסות את העלויות הכספיות הנוספות. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, נוכח ייצוגו של המערער על ידי הסיוע המשפטי.