בג"צ 6781/96
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין בבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, עסק בעתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין עותר בגין השתתפות לכאורה בפעילות גיוס כספים בלתי חוקית עבור סיעת הליכוד במהלך הבחירות לכנסת השתים-עשרה. הטענות התמקדו בשידול לתרומות תאגידיות, האסורות על פי חוק מימון מפלגות, ובהסוותן כהוצאות עסקיות באמצעות חשבוניות מטעות. בתחילה, היעדר ראיות מספיקות הוביל להחלטה שלא להעמיד לדין את העותר. עם זאת, לאחר שהסתיימו משפטים נגד נאשמים אחרים שהסתיימו בהרשעה, התיק נגד העותר נבחן מחדש. העותר טען כי לא הובאו ראיות חדשות משמעותיות המצדיקות שינוי זה, וכי הפרקליטות פסלה בעבר עדויות מרכזיות במשפטים קודמים. זאת ועוד, טען העותר כי פתיחת משפט ללא ראיות מספיקות תחרוג מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, בכפוף לפיקוח בג"ץ. בית המשפט בחן האם שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה הופעל כראוי והאם שינוי הנסיבות מצדיק בחינה מחודשת של החלטת התביעה. היא הגיעה למסקנה כי בעוד ששינוי בהחלטה בשל ראיות נוספות יכול להצדיק בחינה מחודשת, חייב להיות בסיס ראייתי מתאים. בית המשפט לא מצא סתירה בין עמדתו הקודמת לזו הנוכחית של התובע, שכן עדויות מפלילות לכאורה של עדים נחשבו לאחרונה לאמינות במהלך הבדיקה. לפיכך, ההחלטה הפרוצדורלית להעמיד לדין נחשבה חוקית ומוצדקת. בית המשפט הדגיש כי ככלל, אין להתערב בשיקול הדעת בהחלטה על העמדה לדין, אלא אם כן הוא בלתי סביר באופן קיצוני. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, ואישרה את סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין על סמך הראיות הנחשבות כעת מספיקות.
בג"צ 6781/96 חבר הכנסת אהוד אולמרט נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (5.11.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.