פש"ר 1205/06

תקציר

גבר יליד 1961 הגיש בקשה לפשיטת רגל לאחר שצבר חובות של 632,723 ₪ כתוצאה מהתמכרות לסמים, פשיעה ומאסר. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתו, בטענה כי הוא לא הוכיח את חוסר יכולתו לשלם את חובותיו בתום לב. רוב חובותיו מקורם בין השנים 1986 ל-1989, בשנות השימוש שלו בסמים, כולל אי תשלום מזונות לאשתו ולילדיו, שהמוסד לביטוח לאומי היה צריך לכסות. עוד קבע בית המשפט כי החייב לא נהג בתום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל. הוא לא שיתף פעולה עם צו כינוס הנכסים, לא שלח הודעות לנושיו והמשיך לחיות בפזרנות על חשבון נושיו. יתר על כן, הוא לא עבד ולא ניצל את כושר השתכרותו למרות שהיה מסוגל לכך פיזית, ולא עשה כל מאמץ להגיע להסדר עם נושיו, במיוחד בכל הנוגע לחוב המזונות שאינו ניתן להפטר. בית המשפט הדגיש כי חייב אמיתי לא יבודד את נכסיו כדי להימנע מפירעון וציין את חוסר המאמץ של החייב להשתלב במעגל ההעסקה. בסופו של דבר פסק השופט נגד בקשת החייב, ביטל את צו הכינוס והסיר את המגבלות על יציאתו מהארץ, ואפשר לנושיו להמשיך בהליכי הוצאה לפועל.