עש"א 39190-04-16

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור של נושה על החלטה שלא לאפשר הארכת מועד להגשת תביעת חוב נגד חייב. הנושה לא ידע על צו כינוס הנכסים של החייב, והחייב טען כי חוסר ידיעתו של הנושה נבע מרשלנות הנושה עצמו. הערעור נדון על רקע פסיקה קודמת, הקובעת כי לנאמן סמכות מעין שיפוטית להכריע בסוגיות משפטיות מהותיות הקשורות לתביעות חוב וכי יש לפרש את הסמכות להאריך את המועד האחרון להגשת תביעות כאמור באופן מקל, במיוחד כאשר החייב אשם בכך שלא הגיש דו"ח על מצב עסקיו או הסתיר את חובו. במקרה זה, היו די ראיות המצביעות על כך שהנושה לא ידע בפועל על ההליך, ולא חלה התקדמות משמעותית בהליכי חדלות הפירעון. משכך, נמצאה החלטת הנאמן בלתי צודקת, והערעור לביטולה התקבל. החייב חויב לשלם הוצאות בסך 5,000 שקל בתוך 30 יום.