ת"פ 23153-12-19

תקציר

השופט החליט להורות על מעצרו מחדש של המשיב עד תום ההליכים. החלטה זו מוצדקת בהפרות חוזרות ונשנות ושיטתיות של המשיב את תנאי שחרורו, ובפרט את איסור הכניסה שלו לעיר רהט. הפרות אלה, שהתרחשו לאורך תקופה ארוכה ואף במהלך ההליכים המשפטיים בנוגע לתנאי זה, מעידות על זלזול בוטה בהחלטות שיפוטיות ומערערות את אמון בית המשפט ביכולתו של המשיב לעמוד בתנאי השחרור. חומרתן של עבירות אלה, יחד עם מסוכנותו המשמעותית של המשיב לחברה – כפי שמעידה הרשעתו בתקיפה בנסיבות מחמירות בנסיבות מחמירות – גוברת על חזקת החפות ומחייבת את מעצרו מחדש. החלטה זו קשורה אך ורק להליך המעצר ואינה משפיעה על הדיון הקרוב בגזר הדין. עוד מציינת השופטת כי טענת בא כוח המשיב כי ההחלטה עשויה להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט בגזר הדין אינה ראויה, שכן הליכי המעצר וגזר הדין נבדלים. יתר על כן, הפרת תנאי השחרור מצדיקה את חילוט הפיקדון והערבות של המשיב, אך השופט נוהג באיפוק בכך שהוא נמנע מכך, בהינתן צו המעצר החוזר.