עש"א 6860-01-17

תקציר

הערעור נסוב סביב שלילת רישומו של סימן מסחר על ידי המשיב, בשל דמיונו לסימן מסחר קיים בבעלות המערערת. המערערת, שבבעלותה מספר חנויות פיזיות לממכר צעצועים, כלי מטבח וכלי בית, הינה בעלת סימן מסחר רשום של "ביג דיל" מאז שנת 2003. סימן המסחר אינו ספציפי לעיצוב, והמערערת עשתה שימוש בעיצובים שונים לאורך השנים. בינתיים, המשיבה מפעילה עסק מקוון משנת 2010, המוכר קופונים, הנחות ושוברים למוצרי צד ג', לרבות כאלה המתחרים בהצעות של המערערת. המשיב ביקש לרשום סימן מסחר המכיל את הביטוי "Big Deal State Operations Site". על בית המשפט לקבוע האם יש להיעתר לבקשת המשיב לסימן מסחר, או שמא היא פוגעת בזכויות סימן המסחר הקיימות של המערערת. פסק הדין דן בטיבה ובגבולותיה של ההגנה הקניינית המוקנית לסימני מסחר רשומים, תוך הכרה בזכויות הקניין החוקתיות שלהם, תוך התחשבות גם באינטרסים של מתחרים ובאינטרס הציבורי בקידום תחרות חופשית ופתוחה. בית המשפט מוצא כי סימן המסחר של המערערת מצוי קרוב לקצה הגנרי או התיאורי של היררכיית סימני המסחר, ובכך מקנה לה הגנה חלשה יחסית. יתר על כן, הוא אינו נחשב ל"סימן מסחר מוכר היטב", מה שהיה מזכה אותו בהגנה רחבה יותר. קביעה של סימן מסחר מוכר מחייבת זיהוי מוחלט על ידי ציבור הצרכנים הרלוונטי, דבר שלא נקבע במקרה זה. בהתייחסו לבקשת סימן המסחר של המשיבה, בית המשפט מיישם את "המבחן המשולש" כדי להעריך את הסבירות להטעיה או בלבול בקרב הצרכנים. בדיקה זו לוקחת בחשבון את הדמיון במראה ובצליל, בחפיפה בבסיס הלקוחות ובסוגי המוצרים ובנסיבות אחרות. השיקול המרכזי הוא נקודת מבטו של אדם סביר. בבואו להשוות את עיצוב סימן המסחר הנוכחי של המערערת לזה של המשיב, מוצא בית המשפט דמיון משמעותי במראה ובצליל. למרות שסימן המסחר של המשיב כולל את המילים הנוספות "אתר מבצעי מדינה", על אלה מאפיל היסוד הדומיננטי של "ביג דיל". באשר לסוג הסחורה והחפיפה בין הלקוחות, בית המשפט מציין כי שני הצדדים פונים לאותו קהל כללי, לרבות המגזר הדתי והחרדי. העובדה שהמערערת מפעילה חנויות פיזיות והמשיבה מנהלת עסקים באופן מקוון אינה נתפסת כהבחנה משמעותית, בהתחשב בנוף המסחרי המודרני שבו עסקים פועלים לעתים קרובות בשני התחומים. משכך, מגיע בית המשפט למסקנה כי קיים חשש סביר להטעיית הצרכן, ובקשת סימן המסחר של המשיבה אינה עומדת במבחן המשולש. לפיכך, הערעור מתקבל. בית המשפט קובע כי סימן המסחר של המשיב, כפי שהוצג, אינו כשיר לרישום לפי פקודת סימני המסחר, ויש לבטל את רישומו הקיים. עם זאת, אין המשיב מנוע מלהגיש סימן מסחר מובהק הכולל את הביטוי "ביג דיל". המשיב מחויב לשאת בהוצאות המערערת בסך 7,500 ₪.