ס"ק 12/07

תקציר

בית המשפט מצא כי הסכמים 91 ו-94, שנראה כי הבטיחו תוספת שכר לעובדי השלטון המקומי, אינם חלים על עובדים בדירוג מח"ר. זאת, בשל לשונם הדו-משמעית של ההסכמים, ההקשר התעשייתי שבו נכתבו והתנהגות הצדדים המעורבים לאורך השנים מאז נוסחו ההסכמים. עוד קבע בית הדין כי אין כל ראיה לכך שרשויות מקומיות כלשהן שילמו שכר נוסף זה לעובדי מהר"ר, וכי ועד העובדים של מהר"ר לא התלונן על כך במשך תשע שנים. יתר על כן, כאשר גובשו ההסכמים לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות בשנת 2001, הם הוחלו במפורש רק על עובדים בדירוג אחיד. פסק הדין הזכיר גם הודעה משנת 2002 בענייני עובדים, ממנה השתמע עוד כי תוספת השכר חלה רק על עובדים בדירוג האחיד. משכך, קבע בית הדין כי רק עובדים בדירוג האחיד זכאים לתוספת השכר. פסק דין זה לא הסתמך על הסכם משנת 2003, שגם הוא החריג מעובדי מהר"י את תוספת השכר, אלא על התנהלות הצדדים המעורבים. לבסוף, השופט מצא לטובת עמדת ההסתדרות כי הסכם 94 הוא הסכם לאומי, ולכן אינו דורש את אישור הממונה על השכר.