ו"ע 115/07

תקציר

המערער, בנו של חייל צה"ל שנפטר, סרן אלכסנדר ישראל, פנה לקצין הגמול בבקשה להכיר בזכויותיו לפי חוק משפחות חיילים שנהרגו בקרב (1953) כבן שכול. המשיב, קצין התגמול, דחה את טענת המערער בנימוק שהמנוח ערק מצה"ל וכי המערער היה מעל גיל 21 בעת שהגיש את בקשתו. משכך, טען המשיב כי המערער אינו זכאי להיות "בן משפחה" תחת הגדרתו הברורה והחד-משמעית של חוק המשפחות. המערער טען כי מותו של אביו נבע מפעילות כוחות הביטחון הישראליים וכי נסיבות מותו היו חריגות, ולכן קשה היה ללמוד עליהן עד לאחר פרסום כתבה בעיתון בשנת 2006. לכן, הוא סבר שיש להכיר בו כבעל זכויות על פי החוק. בית המשפט, לאחר שבחן את הטיעונים והראיות שהוצגו, לא מצא עילה לבטל את החלטת המשיב. לשונו הברורה של החוק, תכליתו ושיקולי המדיניות המשפטית לא תמכו בפרשנותו המרחיבה של המערערת לסעיפים הרלוונטיים. זאת ועוד, טענת המערער כי עריקתו של המנוח אינה רלוונטית משום שנפטר כתוצאה מפעילות ביטחונית של המדינה, לא הוכחה ולא נתמכה בראיות מספיקות. טענות המערער ונסיבות המקרה לא עמדו בתנאי ההכרה כבן שכול לפי חוק המשפחות. הערעור נדחה; כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.