בר"ע 1130/06

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין בנק ללקוחו על משכנתא על דירה שטרם נמסרה ללקוח. הבנק תבע את הלקוח על חוב של 5,270 ₪ והלקוח השיב במספר טענות ביניהן העברת כספים בהתאם להתקדמות הבנייה, הפרת חוק המכר ובנייה לקויה ללא היתר. הבנק טען כי טענות אלה מהוות הרחבה של החזית ולכן ביקש למחוק מספר סעיפים בתצהיר הלקוח. בית משפט קמא סירב למחוק את הסעיפים בשלב זה ואיפשר לבנק לבחור אם לחקור סעיפים אלה אם לאו, מבלי שהדבר ייחשב כהסכמה לשינוי החזית. הבנק ערער על החלטה זו. הערעור נדחה. בית המשפט קבע, כי החלטתו הפרוצדורלית של בית משפט קמא הייתה סבירה, שכן היא מנעה בזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצדדים והעדים. זאת ועוד, זכויותיו של הבנק לא ייפגעו, שכן בית משפט קמא קבע במפורש כי בירור טענות הבנק לא יהווה הסכמה לשינוי מראית העין. עוד קבע בית המשפט כי הצורך בהצגת עדויות שקר יכול להידרש משפטית במידת הצורך. לפיכך, הסכים בית המשפט עם החלטת בית משפט קמא ודחה את הערעור. הבנק חויב לשלם ללקוח 10,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.