ע"פ 2947/19

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהרשיע את המערער בהסתה לביצוע פשע ובעבירה על החוק בתיק של שכירת "שכירי חרב" כדי לתקוף פיזית מתחרה עסקי, נדחה. ממצאי המהימנות והמסקנות של בית המשפט המחוזי נתמכו במארג הכולל של הראיות ולכן לא ניתן היה להתערב בהם על ידי ערכאת הערעור. עדותו של עד המדינה נתמכה אף היא בראיות לא מבוטלות, לרבות התנהגותו המפלילה של המערער לאחר ביצוע העבירה, מניעיו של המערער לפגוע בקורבן, וחוסר אמינותו של המערער, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו עם עד המדינה. טענות המערער בדבר היעדר תיעוד חזותי של חקירת עד המדינה התקבלו, שכן הדבר נוגד את הוראות הדין. עם זאת, לאור הראיות הקיימות, נקבע כי היעדר תיעוד חזותי לא גרם לעיוות דין. באשר לעונש, הטילה ערכאת הערעור עונש של תשע שנות מאסר בפועל על המערער, למרות שבע השנים שהטיל עליו בית המשפט המחוזי, בשל תפקידו כיוזם ומתכנן הפיגוע. ערעור המדינה על עונש חמור מזה שנגזר על שותפיו של המערער נדחה בדעת רוב, שכן ערכאת הערעור לא התערבה בדרך כלל בגזר הדין שגזר בית משפט קמא. השופטים הדגישו את חומרת מעשיו של המערער ואת הצורך בעונש מרתיע, אך גם הביאו בחשבון את עברו הנקי ואת הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה מטילה בדרך כלל עונש גבוה יותר מבית משפט קמא.