בש"א 1589/05

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת האישה לדחות את תביעת בעלה לפירוק השותפות במקרקעין שבבעלותם המשותפת. האישה טענה כי יש לדחות את התביעה משום שהיא באה בתגובה לתביעות שלה עצמה שהוגשה לבית הדין הרבני האזורי, לרבות תביעה לשלום בית ומזונות, ולכן לבית הדין הרבני צריכה להיות סמכות לדון בתביעת הרכוש. עם זאת, השופטת לא מצאה עילה משפטית לדחייה, וציינה כי תביעת הבעל לפירוק השיתוף קדמה לטענות האישה ושני הנושאים, אף שהיו קשורים זה לזה, היו שונים. השופט דחה גם את טענות האישה שהתבססו על הכתובה, או חוזה הנישואין היהודי, שלטענתה מזכה אותה בבעלות מלאה על הדירה. השופטת קבעה כי הכתובה אינה הסכם ממון וכי תוכנה שנוי במחלוקת על ידי הבעל, שטען כי היא מזויפת. בנוסף, הבעלות על הדירה נרשמה באופן רשמי על שם שני בני הזוג. השופט הגיע למסקנה כי בקשת האישה נראית כטקטיקה לעכב את תביעת הרכוש של הבעל והורה לה לשלם את הוצאות הבעל בגין הבקשה, שנקבעו על סך של 1,000 שקל בתוספת מע"מ. ההחלטה התקבלה ביום 6.11.2005 ופרוטוקול הדיון מיום 20.9.05 יוגש בבקשת הביטול.