רע"פ 4086/07

תקציר

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות דריסה, בהן גניבה, הוא הורשע לאחר שהודה ונידון לקנס, מאסר על תנאי ופיצוי לשוטר. בשל טעות, המשיב לא ביקש להפעיל שני עונשי מאסר מותנים שהוטלו על המבקש במקרים נפרדים. בהמשך הגיש המשיב בקשה להפעלת עונשי המאסר על תנאי, אשר בית משפט השלום בנצרת קיבל והורה על ריצוי תשעה חודשי מאסר בפועל. המבקש ערער על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי בנצרת דחה את הערעור על חומרת העונש. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור בפני הערכאה השלישית, אשר נדחתה מאחר שלא עמדה בקריטריונים החריגים לערעור מסוג זה, והשאלה המשפטית העומדת על הפרק כבר הוכרעה במקרים קודמים. יתר על כן, טיעונים בדבר חומרת הענישה כשלעצמם אינם מהווים בדרך כלל עילה לערעור, אלא אם קיימת חריגה משמעותית ממדיניות הענישה. המבקש הורשע בשורה של עבירות, שהצדיקו את הפעלת המאסר המותנה, והעובדה שאחת העבירות בוצעה לפני הארכת המאסר המותנה לא מנעה את הפעלתה. ההחלטה לדחות את הערעור התקבלה ביום 13.6.2007.