בג"צ 5336/94

תקציר

העותרים, חברה ומנהלה, ביקשו לאכוף התחייבות חוזית והבטחה שלטונית של מדינת ישראל, המקנה להם זכויות בלעדיות לייצא שתילי זית ברנע לחו"ל למשך שבע שנים. עם זאת, בית המשפט מצא כי לנציגיה המוסמכים של המדינה, שהבטיחו לעותרים בלעדיות, לא הייתה סמכות חוקית לעשות כן. כתוצאה מכך, ההבטחה הוגדרה כחסרת תוקף ובלתי ניתנת לאכיפה. העותרים לא הביאו ראיות לכך שלרשות הרלוונטית, במקרה זה למשיב מס' 2, הייתה זכות חוקית להבטיח הבטחה כזו מטעם המדינה, חרף טענותיהם אחרת. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה ולהסיר את הצו המותנה שביקשו העותרים. עם זאת, העותרים שומרים לעצמם את הזכות לבקש סעד מהמדינה בבית משפט מוסמך על בסיס ההסכם. בנוסף, חויבו העותרים לשלם שכר טרחת עורך דין לשני משיבים בסך 6,000 שקל, אך לא נפסקו הוצאות למדינה. השופט י' קדמי, השופט י' זמיר והשופט א' מצא, שנתן את פסק הדין, הסכימו כולם עם ההחלטה.