ע"פ 5275/17

תקציר

במחלוקת ארוכת שנים על הזכות להעביר קו ביוב בחלקת קרקע, חסמו בעלי הקרקע (המבקשים) את קו הביוב המשרת בניין שכן (המשיבים). הדבר יצר סכנה בריאותית חמורה למשיבים, אשר בעקבות זאת תבעו סעד הצהרתי וצו מניעה זמני להשבת קו הביוב. בית המשפט המחוזי בירושלים נעתר לבקשת המשיבים לסעד זמני, אך המבקשים סירבו להיענות. לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה לביזיון בית המשפט, אשר נעתר לה בית המשפט המחוזי, הורה למבקשים ליישם את ההחלטה הקודמת והטיל קנס יומי בגין אי ציות. המבקשים ערערו על החלטת ביזיון זו וביקשו עיכוב ביצוע, אשר נדחה על ידי בית המשפט העליון. המבקשים טענו כי סיכויי הצלחתם בערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, אך בית המשפט חלק על כך וקבע כי המבקשים לא הוכיחו נזק בלתי הפיך וכי הסיכון התברואתי למשיבים עולה על כל נזק פוטנציאלי למבקשים. יתר על כן, מאחר שהקנס המוטל ישולם לקופת המדינה, בית המשפט לא ראה קושי להשיב את המצב על כנו אם ערעורם של המבקשים יתקבל. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והעניין נקבע לדיון בהקדם האפשרי. החלטה זו התקבלה ב-5 ביולי 2017.