רע"א 42128-12-11

תקציר

פסק הדין דן בקבלת עמדת המשיב במקרה הנדון. כבוד הרשם באום קיבל את הטענה כי ההחלטה הראשונה מהווה פעולה סופית וחלוטה של בית המשפט וכי אין עוד למערערים זכות להעלות טענה של היעדר סמכות עניינית ביחס לחוב ההלוואה. זאת משום שהנושא לא הועלה קודם לכן ולא הוגש ערעור על ההחלטה הראשונה. הפסקה מפנה גם לפסקי דין קודמים התומכים בעמדה זו ומבהירה כי המונח "חוב כולל" כהגדרתו בחוק ההסדרים אינו כולל את חוב המערערים, המתייחס לבניית בית מגוריהם ולא לעיסוקם כחקלאים. בנוסף, צוין כי המערערים לא הוכיחו ניסיון כן לפרוע את חובם, למרות מספר החלטות שהתקבלו לטובתם על ידי הוועדה הבין-משרדית, המפחיתות באופן משמעותי את הסכום שהם חייבים. משכך, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם למשיב את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום. פסק הדין מסתיים בקביעה כי הבטוחה תועבר למשיב, וכל יתרה שנותרה תוחזר למערערים.