ע"פ 14386-02-13

תקציר

המשיב הורשע בחמישה אישומים הקשורים לפריצה לבתי כנסת בטירת כרמל במשך ארבעה חודשים בשנת 2012, בכוונה לבצע גניבה וגרימת נזק מכוון לרכוש. בית משפט קמא נקט גישה מקלה וגזר עליו 15 חודשי מאסר, בהתחשב באורח חייו הממכר-עבריין ובעובדה שזהו מאסרו הראשון. עם זאת, המדינה ערערה על החלטה זו, בטענה כי גזר הדין אינו משקף את חומרת העבירות ואינו מהווה הרתעה. המערער התייחס לעברו הפלילי העשיר של המשיב המשתרע על פני שני עשורים, שכלל ריבוי עבירות רכוש, והדגיש את האופי המתוכנן והמכוון של מעשיו של המשיב. ערכאת הערעור הסכימה עם טענות המדינה, והגיעה למסקנה כי עונשו של בית משפט קמא היה מקל יתר על המידה ולא נתן משקל מספיק לחומרת העבירות ולהתנהגותו העבריינית החוזרת ונשנית של המשיב. בית המשפט החליט להתערב ולהחמיר את הענישה ל-24 חודשי מאסר בפועל, תוך הדגשת הצורך בגישה מחמירה יותר להרתעת המשיב ופורצים פוטנציאליים כאחד. בית המשפט דחה את בקשת ההגנה לדחות את מתן פסק הדין ולהורות על תסקיר משלים על התקדמות המשיב בשיקום, וקבע כי די בדוחות ובטיעונים הקיימים. השופטים גם דחו את הטענה שפריצה לבתי כנסת חמורה פחות מפריצות לבתי מגורים, ואישרו כי מדובר במעשה מחפיר. בנוסף, ציין בית המשפט את חשיבות ההרתעה ושקל את חוסר היריעה של המשיב מפני החוק, נוכח עברו הפלילי העשיר. עונשי המאסר על תנאי שהטיל בית משפט קמא נותרו בעינם.